פריסה טובה מסתירה את החיתוכים ולא משאירה רצועה דקה צמודה לקיר. המחשבון משרטט את החדר עם כל האריחים, צובע את החתוכים ומתריע על כל חיתוך שדק משליש אריח.
נסו אריח במרכז החדר, מישק על קו המרכז, אריח שלם בפינה או פריסה מיושרת לדלת, וראו מה נותן את חתיכות השוליים הרחבות ביותר.
איך משתמשים
- הקלידו את רוחב החדר (לאורך קיר הדלת) ואת האורך. סמנו «חדר בצורת L» אם חסרה פינה.
- בחרו את מידת האריח ואת המישק. השתמשו ב«סיבוב האריח» כדי לנסות אריחים מלבניים בכיוון השני.
- בחרו שיטת הנחה ונקודת התחלה. «מרכוז אוטומטי» מנסה אריח ומישק על כל קו מרכז ובוחר את זה עם החיתוכים הרחבים יותר.
- בדקו את השרטוט: החתיכות האדומות הן רצועות דקות. שנו את נקודת ההתחלה עד שייעלמו, ואז סמנו את הקווים הראשונים על הרצפה.
למה למרכז את הפריסה
אם מתחילים באריח שלם צמוד לקיר אחד, כל החיתוך מגיע לקיר שממול, הרבה פעמים כרצועה דקה. מרכוז מחלק את השארית בין שני הצדדים, כך שהשוליים זהים ונראים מתוכננים.
אם אריח או מישק יעמדו על קו המרכז תלוי בחדר: כשאריח במרכז משאיר רצועות של 3 ס״מ ליד הקירות, העברת המישק לקו המרכז משאירה בדרך כלל חצאי אריחים.
התחלה מהדלת
הדלת היא מה שרואים קודם. יישור הפריסה אליה שם שורה שלמה על הסף ושומר על סימטריה למי שנכנס. השתמשו בזה כשהחדר נראה בעיקר מהדלת.
רצועות דקות
חיתוכים דקים משליש אריח נראים כמו טעות, קשה לחתוך אותם והם נשברים בקלות. באריחי פורצלן גדולים בדקו גם את החיתוכים סביב משקוף הדלת והנקזים.
מאיפה המספרים
נתוני הצריכה והכיסוי לקוחים מדפי מידע טכני של יצרנים ומטבלאות רשמיות שפורסמו: